מצטערת שאין לי שום דבר טוב לכתוב על הכימו הרביעי

מצטערת שאין לי שום דבר טוב לכתוב על הכימו הרביעי, מלבד העובדה שהוא עבר... היה קשה, ארוך ומתיש והנחמה היחידה היא שנותרו רק עוד שניים... כיוון שלא מצאתי מילים (או כח...) לתאר את חולשת הגוף, חוסר המנוחה והבדידות שחשתי לא כתבתי. מביאה את מילות השיר (המקסים) "ימים לבנים" של לאה גולדברג שחשתי הזדהות איתו בימים אלה - "ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני החמה. שלוות בדידות גדולה על מרחב הנהר. חלונות פתוחים לרווחה אל תכלת דממה. גשרים ישרים וגבוהים בין אתמול ומחר. כל כך קל לשאת שתיקתכם, ימים לבנים וריקים הן עיני למדו לחייך וחדלו משכבר לזרז על לוח שעון את מרוץ הדקים. ישרים וגבוהים הגשרים בין אתמול ומחר. לבבי התרגל אל עצמו ומונה במתינות דפיקותיו. ולמתק הקצב הרך מתפייס, מוותר ונרגע, כתינוק מזמר שיר ערשו טרם סגור את עיניו, עת האם הלאה פסקה מזמר ונרדמה".  מילים: לאה גולדברג "שלוות בדידות" (שם זמני), אקריליק על בד 70*100 מייחלת לימים טובים וצבעוניים יותר, שבוודאי עוד יגיעו :)

על עיצות ישראליות, תזונה ומתכונים...

שבועיים חלפו מאז הכימו השלישי ולשמחתי התאוששתי ואחרי כשבוע כוחותיי שבו אלי. מדהים עד כמה השינויים דרסטיים וקיצוניים ואני שואבת מכך נחמה וזוכרת שגם כשקשה יגיע יום חדש בסימן של עלייה והתחזקות.
כיוון שאני מרגישה טוב, רציתי לשתף אתכם (מעט בהומור) במספר תופעות וחוויות שאני עוברת.
ראשית תופעת הישראלים המייעצים, מכירים?! נתקלתם?! בטוחה שכן, אין יולדת או נשואה טרייה או רווקה (או גרושה או אלמנה) שלא זוכה במטר של עיצות מ"מביני דבר" (וגם שלא...) שנתבקשו לייעץ (או שלא...) . אז גם במחלה זה כך ועוד איך... לא פעם נתקלתי בתופעה במפגש עם אדם זר במחלקה האונקולוגית/במספרה/בבית המרקחת שגם הוא חולה ומיד הוא מרגיש אחוות גורל וצורך עז לגולל את כל תולדות חייו ומחלתו, כאביו, תופעות הלואי שיש לו (ושעלולות להיות גם לי) וכמובן הפתרונות שחובה ליישם ותוך כמה דקות אם רצית (אבל גם אם לא...), נהיית שותף מלא, לחייו, לתחלואיו וכאביו ולהחלמתו. יש גם את האנשים הבריאים שרק שמעו שחלתי ב"מחלה" ומיד נזכרים בקרוביהם/שכניהם/מכריהם שחלו והבריאו ומיד הם ממטירים שלל עיצות שעזרו להם וללא ספק יעזרו גם לי... כן עיצות וישראליות הולכים חזק מאוד ביחד :)
אז קיבלתי הצעות לאכול חילבה, פטריות שטאקי, אוכמניות ופירות יער (זה דווקא טעים :), אספרגוס לבן, נבט חיטה, אבקת פשתן, אבקן פולאן, כרוב ניצנים, הרבה שום ובצל, המון פטרוזילה, כוסברה, שמיר ובכלל עשבים ירוקים, (כולל קנאביס רפואי), לשתות רק מיצי פירות או ירקות ובעצם עדיף מיץ רימונים, או בעצם מיץ עשב חיטה לעלות לקברי צדיקים, להפריש צדקה (תמיד טוב), לבדוק את המזוזות בבית, להוסיף שם אמצעי, לעשות רפלקסולוגיה/דיקור סיני/הילינג/סוג'וק/שיאצו/דמיון מודרך, לנסוע ולהתבודד ועוד ועוד ועוד... בקיצור להיות מעלת גרה ועסוקה בפול טיים ג'וב:)
אני יודעת, שהכל נאמר מתוך כוונות טובות לעזור ומתוך אמונה כינה שזה יכול להועיל אבל אם לא עושים סדר ומסננים אפשר להיות חולים רק מההצפה של העשייה והאכילה הזאת...
 אז אני מאמינה שבסופו של דבר כל אחד שואב כח ואמונה מהדברים שמתחברים אליו (דת/רפואה אלטרנטיבית/תזונה כזאת או אחרת/אורח חיים כזה או אחר). העיקר לבחור במשהו שאתה מאמין בו ושגורם לך לחשוב חיובי ולהתחזק.

אני בחרתי להתייעץ עם אפרת, מטפלת הוליסטית מקסימה, נטורופטית שעושה גם דמיון מודרך ובעלת נסיון בתחום האונקולוגי (מתנדבת בביה"ח שערי צדק בסיוע לחולים אונקולוגיים). נעזרתי בה בכל הקשור לתזונה ולחיזוק המערכת החיסונית שלי באמצעות מזון מתאים ואנחנו נפגשות פעם בשבוע לדמיון מודרך.
בזכות אפרת התחלנו לאכול אוכל בריא יותר בבית, שזה אומר הרבה מאוד ירקות, סלטים טריים ופירות, קטניות שעשירות בחלבונים מן הצומח ובסיבים תזונתיים, ברזל וסידן (עדשים, חומוס, שעועית,מש, אפונה, פולי סויה) דגנים מלאים כגון (קינואה, בורגול, גריסי פנינה, כוסמת, אורז מלא (רצוי בסמתי), פסטה מלאה ולחם מקמח מלא, שיבולת שועל).
לצרוך פחות בשר ועוף ויותר דגים, בעיקר כאלה שחיים במים עמוקים (כגון: סולומון, סול, בקלה, טונה). ובשביל הכדוריות הלבנות שלי - לאכול אספרגוס לבן, אבוקדו, כרוב ניצנים, כרוב, אגוזי מלך, שקדים ואגוזי ברזיל.
האמת שהתזונה החדשה התקבלה בצורה מפתיעה באהבה גם אצל עמי והבנות וזה הכניס גיוון, טעם, ריח וצבע חדש למטבחנו.
ולבסוף, רציתי לשתף אתכם במספר מתכונים בריאים, טעימים וקלים להכנה- תהנו ושיהיה לכם בתאבון ובבריאות :)

סלט בורגול 

(מרענן ומתאים לימי הקיץ החמים)

החומרים:

1 כוס בורגול

גריגירי חומוס מבושלים (אפשר של סנפרוסט)

הרבה עלים ירוקים מכל הסוגים: פטרטזיליה, כוסברה, שמיר, נענע, בצל ירוק

2-4 שיני שום

מיץ מלימון סחוט

שמן זית

מלח ופלפל (רצוי גרוס)

אופן ההכנה:

לשים את הבורגול בקערה ולצקת מעל הגרגירים מים רותחים שיכסו את הבורגול בתוספת ס"מ.

לחכות כמה דקות עד שכל המים נספגים בבורגול וניתן להפריד את הגרגירים עם מזלג.

להוסיף את גרגירי החומוס המבושלים שהתרככו (רצוי שיהיו קרים, הסלט מרענן יותר כשהוא קר).

לשטוף היטב את העלים ולקצוץ אותם ולצקת לקערה עם הבורגול והחומוס.

לקלף את השום ולגרד בפומפיה (דקה או גסה) ולהוסיף לסלט.

לצקת מעל מעט שמן זית, מיץ לימון ולתבל במלח ובפלפל לפי הטעם

בתאבון, יאמי יאמי !

מתכון קל וטעים של גריסי פנינה 

(שגם הילדים מאוד מאוד אוהבים)

החומרים:

1 כוס גריסי פנינה
1 עגבניה גדולה (רצוי רכה)
1 בצל
מים, מלח ופלפל

אופן ההכנה:

לקצוץ בצל לקוביות ולהזהיב במעט שמן

לשטוף את גריסי הפנינה ולסנן, להוסיף לבצל שבסיר

לגרד עגבניה בפופיה גסה ולהוסיף לגריסים שבסיר ולערבב

להוסיף 3/4 כוס מים קרים

לתבל במלח ובפלפל, לתת רתיחה, לכסות את הסיר ולהנמיך להבה

עד אשר המים מתאדים והגריסים תופחים ומוכנים

ב ה צ ל ח ה !
ותודה לאפרת על המתכון

קינואה עם בצל וגזר 

החומרים:

1 כוס קינואה
2 גזרים
1 בצל
מים, מלח ופלפל

אופן ההכנה:

לקצוץ בצל לקוביות קטנות ולהזהיב במעט שמן

לקלף ולגרד את הגזרים  ולהוסיף אותם לבצל שבסיר ולערבב.

למי שאוהב אפשר להוסיף בשלב הזה מעט כורכום, אבל ממש לא חובה.

לשטטוף ולסנן את המים מהקינואה ולהוסיפה לסיר.

לערבב ולהוסיף 2 כוסות מים קרים.

לתבל במלח ובפלפל, לתת רתיחה, לכסות את הסיר ולהנמיך להבה

עד אשר המים מתאדים והקינואה מתרככת ומוכנה לאכילה

ב ת א ב ו ן !

מג'אדרה 

החומרים:

1 כוס אורז (רצוי מלא)
1/2 כוס עדשים חומות
1 בצל גדול
מים, מלח, פלפל, כמון

אופן ההכנה:

לשטוף את העדשים ולהשרות כרבע שעה במים רותחים
בזמן הזה, לשטוף היטב את האורז ולסנן את המים.
לקצוץ בצל לקוביות ולהזהיב במעט שמן

אחרי שהבצל הזהיב, להוציאו מהסיר ולהניחו בצד.
להכניס את העדשים המסוננות לסיר ולערבב מעט, לצקת מי קרים שיכסו את העדשים פלוס ס"מ,
להוסיף כמון, מלח ופלפל לערבב ןלהביא לרתיחה ולהנמיך את האש, עד שהעדשים מתבשלים ומתרככים מעט.
להוסיף את האורז השטוף והמסונן ולהוסיף 1/2 1 כוסות מים (אם זה אורז מלא, אז 2 כוסות מים).
לתת רתיחה, לכסות את הסיר ולהנמיך להבה
עד שהמים מתאדים והאורז מתרכך.
לצקת מעל את הבצל שהשארנו בצד ולכסות את הסיר לכמה דקות
ב ה צ ל ח ה !
ותודה לאפרת על המתכון

סלט עדשים קייצי ומרענן 

(טעים וקל להכנה..)

החומרים:

1 שקית עדשים ירוקים/חומים של סנפרוסט
(אפשר גם עדשים יבשים)
פטרוזיליה - (הרבה)
2 בצלים ירוקים (אפשר גם בלי)
שמן זית
לימון, מלח ופלפל

אופן ההכנה:

למלא סיר במים ולהוסיף מעט מלח (כפית), כשהמים רותחים להוסיף את שקית העדשים הקפואה,
להמתין לרתיחה שניה ואחרי 3-5 דקות להוריד מהכריים, לסנן ולשטוף את העדשים.
לשטוף את הפטרוזילה ולקצוץ, להוסיף לעדשים
לתבל במעט שמן זית, מיץ לימון סחוט, מלח ופלפל גרוס
לטעום ולבדוק אם צריך לשפר את התיבול
ב ת א ב ו ן!

מאחלת לכולכם סוף שבוע נעים קרררריר וטעים :)

ציורי "מופשט חורפי", אקריליק על שני בדים: 70*100 ו-70*90 לצינון השרב שבחוץ...

פתאום נפלתי חזק לאדמה...

שבוע חלף מאז הטיפול הכימותרפי השלישי (ואוו חצי כבר מאחוריי!) אבל הפעם נפלתי חזק לאדמה.... לא כתבתי בבלוג כיוון שלא היה לי כח וחשק...קשה להסביר איך המחשבות מצטמצמות ונכנעות לצרכים הפיסיים הבסיסיים של הגוף והאמת היא שבניגוד לכל התקופה, הפעם נפלתי גם מוראלית והרגשתי כאילו רק עכשיו היכתה בי בחוזקה ההכרה של המחלה. יתכן שזה קשור לחוברת שנתנה לי האחות לגבי אפשרויות הניתוח, הצפוי, הכריתה והשחזור שהיו קשים לי לעיכול ולבחירה (איך אפשר לבחור לכרות חלק טבעי ונשי כ"כ בגוף ולהחליפו במגוון של תחליפים, תותבים או השתלות עור שנכרתות מאיזורים אחרים?! הכל נראה לי כ"כ לא טבעי, כואב וזר והבנתי שמחכה לי עוד דרך ארוכה ושהכימו הוא רק התחנה הראשונה במסע... מעבר לזה, הבנות החלו את חפשת הקיץ שלהן והיה לי קשה להעמיד פנים שהכל בסדר ולהיות חזקה אפילו בשבילן ומצד שני לא יכולתי להרים את עצמי מהמיטה ויסורי המצפון על החפש שיתמוסס לא הניחו את מנוחתי. ביום ראשון בבוקר, הגעתי לפגישה עם אפרת (מטפלת הוליסטית ונטורופטית מקסימה שעוזרת לי בענייני תזונה ודמיון מודרך, מניחה שעוד אקדיש לה פוסט מיוחד בעתיד...) שבורה, חלשה ומפוחדת, שכן אינני רגילה להימצא במקומות הנמוכים האלה ובטח שלא לשהות בהם לאורך זמן, ובוודאי שלא להפגינם כלפיי חוץ... אבל הפגישה נקבעה מבעוד מועד וזה היה מצבי ולכן שיתפתי אותה בפחדיי ובחולשתי והדמעות לא איחרו לבוא... היה לי קשה להודות (בפני עצמי ובפניה) עד כמה קשה לי והיא בטבעיות רבה הכילה את הכל והרגיעה באומרה שזה טבעי שזה מגיע ושלא יתכן לעבור את המסע הזה ללא החלקים הללו, שהם חלק מאיתנו ושצריך להכיר בהם ולאמצם לחיקנו על-מנת שנוכל להיות שלמים. עשינו דמיון מודרך שהתחבר למקומות הכואבים ולעצב שמילא אותי וגם בימים הבאים לא הצלחתי להתרומם מוראלית ולמרות שהיה לי קשה להיות במקום החשוך והלא מוכר הזה של פחדיי וכאביי, השלמתי עם ההבנה שזה חלק מהתהליך ולשם שינוי החלטתי לא להילחם בו ולא "לעשות שריר" כהרגלי, אלא לאמצו בהבנה ובקבלה. ביום שני עלה לי החם ושוב עלה החשש לאישפוז, מיהרנו לטרם ולשמחתנו ספירת הדם היתה תקינה והאבחנה היתה של וירוס, שוחררתי עם אקמולים ודרישה למעקב אחרי החם, שבמידה ויטפס יותר אצטרך להתאשפז. ברכתי על כך שיערה נסעה לחברים בירושלים ולא הייתי צריכה להתמודד מולה ומול החששות...לאט לאט לאט ומיום ליום הכחוחות הפיזיים ובעיקר הנפשיים החלו לחזור אליי, העננים החלו להתפזר והאור החל לבצבץ שוב... מחר אני מתכננת לשוב לעבודה ויש לי עוד שבועיים להתאושש ולתכנן  לעשות דברים שאני רוצה ואוהבת עד לכימו הבא.... מבקשת סליחה שלא עדכנתי ושלא חזרתי לחלקכם, כאמור היו אלה ימים לא קלים עבורי.
היום אני מרגישה שהנפילות האלה חשובות במסע והן ישמשו לצורך עליה והגדרה טובה יותר של איך לחיות את החיים בעתיד. יודעת שכרגע הדברים מעורפלים ואין לי תשובות להכל, אבל משהו חזק בי אומר שיש לכל זה תכלית ושאני עוברת את הדברים הללו לא לחינם, אלא בשביל לחיות חיים טובים יותר ומלאים בעתיד.
מאחלת לכולם בריאות פיזית ונפשית במסע הפתלתל והלא צפוי של החיים !

ציורי, "רוח וחומר", אקריליק על בד 70*100 ס"מ