יום שישי, 12 באוקטובר 2012

אחרי הניתוח !

אז כן, אני אחרי הניתוח (!) ועוד שלב משמעותי במסע מאחוריי !
אחרי שנפשנו ובילינו היטב ברמת הגולן המדהימה, נפגשנו עם חברים ומשפחה בחגים, התחזקנו והתכוננו לניתוח...
ביום שלישי בבוקר נסעתי עם עמי לאסף הרופא ושם סימנו לי בקליפים את האזורים שצריך להסיר (לא נעים, אך לא נורא)  משם נסענו לאסותא בראשון לציון (בית חולים קטן ואינטימי, בעל תודעת שירות גבוהה) לסימון בלוטת הזקיף, (מזריקים מעט חומר רדיואקטיבי שמתפשט לבלוטות בבית השחי. הבלוטה הראשונה שמקבלת את החומר היא בלוטת הזקיף ואותה מסירים ראשונה לבדיקה פתולוגית מהירה שנעשית תוך כדי הניתוח - אם הבלוטה יוצאת "נקיה" מסירים רק את האזור שהיה נגוע בשד ובזאת מסתיים הניתוח, אך אם הבלוטה נגועה, ממשיכים הלאה ומוציאים גם את בלוטות הלימפה). ד"ר פפו (המדהים) החליט לתת לי סיכוי ולבצע את הבדיקה, למרות שכבר בהתחלה היה  לי ממצא בבית השחי והסיכוי שהבלוטה תהיה נקיה היה קטן...
למרות שמאוד רציתי, התפללתי וייחלתי לכך...לצערי בלוטת הזקיף הייתה נגועה ולכן היה צורך להסיר גם בלוטות לימפה מבית השחי. הניתוח התבצע כמובן תחת הרדמה מלאה וארך כשעה וחצי, אחריו הייתי בהתאוששות כשלשת רבעי השעה ומיד אח"כ הועברתי למחלקה לאשפוז. למרות שרוחי נפלה ברגע הראשון שגיליתי שהוציאו גם בלוטות לימפה (ראיתי את הנקז שחובר לכמה ימים לבית השחי), התעודדתי מכך שהכאבים היו נסבלים ואפילו יכולתי להזיז את היד כבר באותו הערב. למחרת, יום רביעי בערב נפגשנו עם ד"ר פפו שסיפר על מהלך הניתוח, בדק אותי ושאל אם אני רוצה להשתחרר לבית ולא היה צריך יותר מכך, על-מנת שעוד באותו לילה היינו שוב בבית בחיק המשפחה. אני מתחזקת מיום ליום, מזיזה את היד ואפילו כותבת לכם עכשיו עדכון :)
יש לי כאמור חבר צמוד ומאוד מגביל בצורת נקז שמנקז את הנוזל הלימפטי וזה לא הכי נעים ונח, בעיקר בלילות שבהם קשה לי למצוא את התנוחה הנכונה לישון ביחד איתו, אבל מקווה שביום שני הקרוב בביקורת אצל ד"ר פפו ניפרד לנו ולא נשוב להתראות לעולמים...
היד שלי כרגע מוגבלת בתנועה, אבל לאט לאט עם פיזיוטראפיה ותרגילים התנועה תוכל לחזור ולהיות חופשית. מה שכן, הובהר לי שמעתה אצטרך לשמור על היד בהקפדה יתירה, שכן לאחר הוצאת בלוטות הלימפה היא חשופה לזיהומים וכל שריטה/עקיצה/כוויה/חתך עלולים ליצור בצקת או זיהום. אני מקווה שעם הזמן המגבלות ירדו ואשוב לתפקד (כמעט) כרגיל.
אנחנו אמורים לקבל את תוצאות הפתולוגיה תוך שבועיים, שבהם יגידו לנו כמה בלוטות בדיוק הוציאו וכמה מהם היו נגועות והאם הממצאים שהוסרו מהשד הוצאו עם שוליים נקיים ואנחנו מייחלים לתוצאות טובות.
השלב הבא שלי במסע הוא הקרנות וטיפול ביולוגי (הרצפטין שאני מקבלת פעם בשלושה שבועות באינפוזיה) וכדורים הורמונליים למשך חמש שנים, אבל אחרי הניתוח ובעיקר הכימו הם פינאטס :)
מדהים לחשוב איזה ארטילריה כבדה (טיפול כימי, פיזי, ביולוגי, הורמונלי) מפעילים על כמה תאים חולים ואני משוכנעת שבעוד כמה שנים הטיפול בסרטן ילך וישתכלל וניתן יהיה לטפל בו בצורה מקומית הרבה פחות אגרסיבית. מצד שני צריך לזכור שעד לא מזמן סרטן היה שווה לגזר דין מוות... ולכן צריך להודות גם על הטיפולים שיש כיום.

וכדי שלא נסיים באווירת נכאים, מעלה כמה תמונות מהטיול שעשינו בצפון מספר ימים לפני הניתוח וממליצה לכולכם ללכת ולטייל כל עוד אתם בריאים בגופכם ובנפשכם כי אלו הדברים שגורמים לנו אושר ! סוף שבוע נעים ושבת שלום לכולם.



אם למישהו יש ספק שהסתיו כבר כאן, החצב הפורח מוכיח זאת במלוא תפארתו...



מטעי הכרמים בעין זיוון


שעת בין ערביים מקסימה בגולן


ואין כמו ציורי השקיעה של אלהים... בסופו של יום מוצלח







תגובה 1: